מחקר איכותני או כמותי ?

בתהליך גיבוש נושא לעבודת מחקר במדעי החברה, תדרש לקבל מספר החלטות שאחת המרכזיות בהן היא הבחירה בשיטת המחקר, כאשר שני הזרמים העיקריים הם מחקר איכותני לעומת מחקר כמותי.

במהלך התואר הראשון והשני במדעי החברה, או בתחומים קרובים, וודאי נחשפת למנה הגונה של קורסים שעוסקים במחקר כמותי, וגם, אולי בקורס אחד, לפעמים אפילו רק בהרצאה אחת, שעסקו במחקר איכותני. מסיבות היסטוריות, אשר קשורות לאופן שבו התפתחו מדעי החברה כדסיפלינה מדעית, במרבית התחומים האקדמיה מוטה לכיוון של מחקר כמותי. מצד שני, כיום נערכים יותר ויותר מחקרים איכותניים. לא אכנס כאן להגדרות של מה הוא מחקר איכותני ומה הוא מחקר כמותי וההבדלים בינהם. אך כן אדגיש מספר הבדלים שיסיעו אולי בבחירה בזרם זה או אחר.

 

אז איך בכל אופן בוחרים בין השניים ?

 

  • נטייה אישית: ראשית לא להתעלם מהנטיה האישית שלך. אם אתה חושב מייד במונחים של איסוף נתונים כמותיים, שאלונים וחישובים סטטיסטיים, כנראה שמחקר כמותי מתאים לך יותר. אם לעומת זאת אתה נוטה לראות את המורכבות של כל מצב או בעיה חברתית, ולרצות להבין כל פרט ופרט במצב - הרי שיתכן שמחקר איכותני יתאים לך יותר.

  • האם הנושא שלך הוא כללי או ספציפי: כידוע מחקר כמותי עובד בדרך של פסיעה עקב בצד אגודל. אם מישהו לפניך חקר את 'השפעת השימוש באינטרנט על היצירתיות של ילדים בגילאי יסודי' יתכן שמחקר ההמשך, שאולי אתה תבצע יהיה בדיקת אותו נושא בדיוק על ילדים בגילאי תיכון. אלה נושאים ספציפים מאוד, שהדרך לחקור אותם נעשית באמצעות מחקר כמותי המסתמך על מחקרים רבים שכבר נעשו בנושא זה. לעומת זאת, מחקר כללי כגון: 'מצוקותיהן של נשים חד הוריות' יתכן שמתאים להבדק באמצעות מחקר איכותני.

  • האם הנושא שלך הוא חדשני או שנחקר כבר רבות ?  בהמשך לנושא הקודם, שיקול נוסף לבחירה בין מחקר איכותני לכמותי הוא האם נושא המחקר או אוכלוסיית המחקר נבדקה כבר. כוחו של מחקר איכותני רב מאוד במקרים שבהם אנחנו רוצים 'להאיר' אוכלוסיה שעד היום לא נחקרה. אוכלוסיות כאלה יכולות להיות ככאלה שעד היום לא הוגדו כבעלות בעיה מסויימת, או כמאפיינות מצבים חדשים.

  • עמדתו/גישתו של המנחה: נדירים החוקרים באקדמיה שמומחים ומרגישים בנוח גם בעבודת מחקר כמותית וגם בעבודת מחקר איכותנית. אם יש לך כבר מנחה שאיתו תעבוד כדאי מאוד לבדוק מה היא הגישה המחקרית המועדפת עליו. אם אינו מצוי בשיטות סטטיסטיות- הוא יתקשה להדריך אותך בהמשך. אם ראיונות עומק נראים לו כמו קשקשת מיותרת- הוא לא יהיה המנחה המתאים לעבודה איכותנית. 

 

ומשהו חשוב לסיום: לעיתים סטודנטים סבורים בטעות כי מחקר איכותני יהיה קל יותר, ידידותי יותר. ואכן, יש משהו בכלי המחקר האיכותני (ראיונות, תצפיות) שהינו נגיש יותר לסטודנטים למדעי החברה, והם יעדיפו זאת על פני ביצוע ניתוחים סטטיסטים. אני ממליצה בחום שלא לבחור בשיטת מחקר איכותני בגלל החשש ממחקר כמותי! ראשית, גם מחקר איכותני מייצר עבודה רבה. את הראיונות המרתקים צריך לאחר מכן לתמלל, לנתח ולסווג על פי רעיונות מרכזיים - מדובר בעבודה מעמיקה ולא פשוטה כלל. שנית, אם החשש היחידי שלך ממחקר כמותי הינו הניתוח הסטטיסטי, הרי שייעוץ סטטיסטי יכול להיות דרך לעבור את השלב הזה, ולגלות שהוא אינו מפחיד כלל וכלל. בשנים הרבות שבהן אני נותנת שרותי ייעוץ סטטיסטי, סייעתי לסטודנטים רבים שחששו מאוד משלב הניתוחים הסטטיסטיים לעבור את השלב הזה ולעבור אותו בקלות ובהצלחה. אתה מוזמן לקרוא עוד באתר שלי.

liat@ezstat.co.il
054-5452848
  • חיפושי מידע

  • בניית שאלונים ממוחשבים

  • הפתיעו אותנו

  • לקוחות

  • עמותותת וארגונים 

  • סטודנטים 

  • צור קשר

כל הזכויות שמוורת לליאת לב-שלם

עיצוב ובניית אתר : www.wixandme.com 

  • דף הבית

  • הסטטיסטיקאית שלך

  • סטטיסטיקה וניתוח נתונים

  • תכנון ובניית כלי מחקר

  • הפקת דו"חות מחקר

  • בניית מצגות

  • עיצוב פוסטרים ואינפוגרפיקה

 ליאת לב-שלם | המרכז לייעוץ סטטיסטי ופתרונות מחקר