עמותות

כעמותה, אתם בעשיה כל הזמן. אבל האם יש לכך תהודה?

​

כל מי שעוסק בעשיה חברתית, מכיר את התסכול הזה- העמותה עושה, פועלת ותורמת לשינוי של ממש. התגובות בשטח נהדרות. אבל עם זאת קיימת התחושה שלא מספיק אנשים יודעים על כך. שאין מספיק ביטוי כמותי למה שנעשה בשטח.

​

ולפעמים  המצב שונה- יש תקציב יש פעילות, אבל משהו לא הולך. נראה שהתכנית שנראתה יפה ונכונה בזמן התיכנון- פשוט לא עובדת בשטח. נראה שהלקוחות רוצים משהו אחר. אבל מה הצרכים שלהם? איך אפשר לדעת?

​

והתורמים- מה איתם? גם הם רוצים לדעת איך התרומה שלהם השפיעה, איזה שינוי התחולל ומה גרם לו להתרחש. 

​

כל עמותה שעוסקת בשינוי חברתי צריכה שתהיה תהודה לעשיה שלה. הערכה מחקרית היא סוג של תהודה. זו דרך לבטא את שנעשה בעמותה, את הפעילות, השינוי שנוצר, הדרך החדשה שנסללה.

​

הערכה יכולה לשמש גשר בין שלושה גורמים (לפחות):

​

• הלקוחות בשטח (לקוחות ישירים ובעלי ענין אחרים)

• הגורמים הממנים (תורמים, גורמים ממשלתיים)

• עובדי העמותה האחרים

​

הערכה של פעילויות, סקרי שביעות רצון, בדיקת צרכים, הערכה מעצבת- כל אלה יכולים לשפר את השרות שאתם נותנים.

נשמע מענין וחשוב, אבל האמת? גדול עלינו כרגע..  המשאבים שלנו מוגבלים...

​

זה לא בהכרח חייב להיות כך. החדשות הטובות הן שעם הכלים הממוחשבים שקיימים כיום, חלק חינמיים או בעלות נמוכה מאוד!  ועם הידע שלנו, אתם יכולים לעשות הרבה יותר ממה שאתם חושבים.

​

כלים ממוחשבים נגישים קיימים בכל עמותה וארגון- תוכנת אקסל, האפשרות לבנות שאלונים ממוחשבים, מערכות פשוטות להקלדת נתונים- כל אלה מאפשרים איסוף נתונים יעיל, מהיר וזול. הידע שלנו- יכול להוות את החוליה החסרה פעמים רבות לארגון.

​

כמעט כל ארגון, בין אם הוא מודע לכך או לא, אוסף נתונים. אלה יכולים טפסי נתונים שנאספים בשיגרה על הפונים לשרות העמותה. שאלון פשוט של שביעות רצון שנאסף בסיום כל פעילות, נתונים תקציביים ואחרים על פעילויות שנעשו- כל אלה הם נתונים.

​

הטבע של נתונים הוא שצריך לעשות איתם משהו- כל עוד הנתונים נמצאים סתם ככה ללא שימוש, הם לא מביאים שום תועלת. לא ניתן לדווח עליהם, לבדוק אותם, או להציג אותם. נתונים צריך לעבד, לנתח ולהבין. ואז ניתן להפיק מהם תוצרים.

​

את מי יענינו התוצרים שלנו?

את כל המעגלים שסביבכם. אלה יכולים להיות קהל המשתמשים, ארגונים משיקים לכם, תורמים פעילים ופוטנציאלים וכן כלי התקשורת.

בנוס, הערכה בארגון משמשת גם למתן היזון חוזר לארגון עצמו, לבחינה שלו את עצמו ואת האופן שבו הוא מתקדם לקראת השגת מטרותיו.

​

לדוגמא:

עמותה בסדר גודל בינוני התבקשה על ידי גורמים התורמים לאחד הפרויקטים שלה להראות תפוקות. בירור קצר העלה שהעמותה מעבירה שאלון לפני כל פעילות שהיא מעבירה. השאלון דרש תיקון (לאורך השנים רכזי השטח עשו בו שינויים שלא כולם היו מתאימים או נכונים), ולאחר מספר תיקונים גובש שאלון אשר חולק בסיום כל פעילויות - בגירסה מודפסת או באמצעות שאלון אינטרנטי. מאיסוף המידע התקבל מידע חדש על תחומים בהם הלקוחות השונים היו שבעי רצון, ועל תחומים אחרים הדורשים שיפור. עם זאת היה בולט כי באופן כללי משתתפי הפעילות דיווח על שביעות רצון גבוהה מאוד. הממצאים שימשו הן להצגה לגורמים הממנים והן לעובדי הארגון לצרכי שיפור עצמי. 

​

דוגמא נוספת:

עמותה המפעילה קו תמיכה ביקשה שנתכנן עבורה טופס אינטרנטי אשר ישמש כל גורם שמקבל פונה חדש לשרותי העמותה (עשרות פניות בשבוע) וכן לעקוב אחרי מאפייני הפניות. תוכנן טופס כל ופשוט וכן 'דשבורד' (לוח מכוונים) המאפשר לגורמים המתאימים בעמותה לראות בכל רגע נתון מה מצב הפניות- האם בשעות אחר הצהריים יש יותר פניות מאשר בשעות הבוקר? מה קורה בתחילת השבוע לעומת בסופו? נתונים אלה שימשו לתכנון מחודש של מערך כח האדם, הבנה טובה יותר של הפניות ואופין, ושיפור משמעותי בשרותים אותם מספקת העמותה.

​

אופן העבודה שלי- אני מאמינה קודם שצריך לעבוד ראשית עם המידע שכבר קיים בארגון. להקשיב לקולות שמגיעים מגורמים שונים בעמותה ומהצרכים השונים וביחד לגבש פתרון שהוא נגיש, אפשרי מבחינה תקציבית ומספק את מקסימום היעילות. אני מאמינה במתן כלים (חכה ולא דגים...)- כלומר בפיתוח כלי מחקר שישמשו את העמותה באופן עצמאי גם בהמשך הדרך, באמצעות כוח האדם והמשאבים שלה.

 

​מוזמנים לפנות אלי בהקדם ונבדוק יחד איך אפשר לסייע לעמותה שלכם- לעשות מחקר גדול- בתקציב קטן. 

​

 

​